Priority in Healthcare Treatment

March 31, 2020

קדימה בהצלת נפשות

Click here for PDF

אם באו שני חולים לבית החולים בב”א, ויש רק רספריטור אחד, וצריכים לקבוע למי ליתן אותו, אם לאחד
שקרוב לודאי שאפשר להציל, או לשני שיש רק ספק אם יועיל, אז פשיטא שאין דוחין ודאי מפני ספק. [עיין נשמת אברהם ליו”ד סימן רנ”ב אות ב’]. אבל אם באו בזה אחר זה, וכבר חיברו את הראשון לרספריטור, אע”פ שהוא זקן מופלג וחולה, ורק ספק אם יועיל לו הטיפול, והבא אחריו בריא וצעיר, ע”ז נאמר הדין שאין דוחין נפש מפני נפש. אכן אם בשעה שבא הזקן המסוכן תחילה כבר יודעים מראש שבעוד שעה-שתים יביאו לביה”ח עוד חולים צעירים בריאים, כי כן קורה בכל יום, וברור הדבר שאין מספיק רספריטור”ז עבור כל החולים, נראה שאף זה בבחינת באו בב”א, ואין לנו לחבר מלכתחילה את הזקן המופלג המסוכן למכשיר. ובמשנה סוף הוריות (דף י”ג) הובא סדר קדימות בהצלת נפשות, ועי’ בהגר”א ליו”ד סימן רנ”א ס”ק י”ח שהביא מירושלמי (הוריות ג:ה) שהסדרן קודם לפלפלן, וכנראה שהקובע בזה הוא שמקדימים להציל את זה שהקהילה צריכה לו ביותר, ועי’ אגר”מ (חו”מ ח”ב סימן ע”ד) שקשה לעשות מעשה עפ”י כללי המשנה בלי עיון גדול (ומסתמא ה”ט כי בזמננו יש הרבה נשים שעוסקות בתורה ובמצוות יותר מאשר הגברים וכו’, וכללי המשנה מיוסדים על ההנחה שלפי סדר קדימות זה נרויח יותר בעבור הקהילה). אכן, חשבון זה (של זקן מופלג ומסוכן בנגוד לצעיר בריא) לכאורה ברור לכל שנרויח יותר שנות-חיים אם נטפל בצעיר הבריא. וכן נראה שאם כבר חברו את הזקן המופלג לרספריטור, ואח”כ הבינו שלא הי’ כדאי, כי הרבה צעירים יבואו עוד, שמן הנכון לרופאים לקבוע על הזקן הזה החלטה של DNR ,כי לגבי התחלת הטיפול החדש עבור החולה הזקן בנגוד לטפול בצעירים, זה כבר נחשב כבאו בב”א, ועלינו להקדים הטפול בצעירים הבריאים, ואין בזה משום אין דוחים נפש מפני נפש, כי אין כאן רציחה בקו”ע, אלא רק אי-קיום הדין של לא תעמוד על דם רעך, ובאם הרופא אין ביכולתו לטפל בכולם ביחד, צריך להקדים את אלו שיצא מהם יותר ריוח לקהילה, וכאמור. כעת התחילו בביה”ח להשתמש ברספריטר אחד עבור ד’ חולים, כי אין מספיק מכשירים עבור כולם, ואע”פ שהאויר שזה מוציא מגופו חוזר ונכנס אל תוך גוף השלשה חולים האחרים, וקיימת אפשרות שזה יגרום לקרב מיתת אחד מהאחרים, כי אולי החולה האחד חליו יותר קשה מזה של האחרים, ונמצא שעברו הרופאים על אי’ רציחה. אכן נראה שלשם הצלת כל כמה דאפשר, הרופאים מצרפים ביחד ארבעה חולים (כנ”ל) שנראים כאילו חולים באותה המדה, וזהו מה שלמדנו מקרא דורפא ירפא, שמכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות, וביאר בזה הרמב”ן בס’ תורת האדם (מהדורת מה”ק עמ’ מ”א) שאע”פ שקיימת אפשרות שהרופא יגרום לחולה שימות במוקדם (מחמת טיפולו), כל זה כלול בגזה”כ דורפא ירפא, דרשאי לטפל ברפואת החולה כמיטב יכולתו. וחכמת הרפואה התפתחה במאוד מאוד משך כל הדורות, ובכל דור טפלו בחולים כפי מיטב יכולתם ומיטב ידיעתם, ובודאי והרבה פעמים גרמו לקצר חיי החולה מפני ליקוי ידיעתם, אך כל זה כלול בגזה”כ דורפא ירפא. והיות שאנו יודעים מראש שיבואו הרבה חולים לביה”ח, אפילו באו בזא”ז נראה שדינם כבאו בב”א, ומחוייבים הרופאים לטפל בכולם בשוה – אם זה אפשר, ואין להם ברירה אחרת אלא לעשות כנ”ל. וד’ ירחם על כל חולי עמו ישראל.