צירוף למנין
March 31, 2020
Click here for PDF
כשכל אחד מתפלל לבדו בביתו על המרפסת, וכל המרפסות סמוכות אהדדי באופן שמקצתם רואים אלו את אלו, יש שרצו לומר שמצטרפים לעשרה לומר דברים שבקדושה, וחזרת הש”ץ, ע”פ דברי המשנ”ב (סי’ נ”ה ס”ק נ”ז) שהסיק שבמקום הדחק אפשר שיש להקל. לשונו בס”ק זה לקוחה מהשע”ת בס”ק ט”ו בשם החיד”א, וסיום לשונו שם, שלא יתבטלו ארבעים יום מלומר קדיש וקדושה.
אכן קולא זו קשה מאוד, דהכל מיוסד על הדין המופיע במשנה ברכות (נ.) לענין זימון, ובתשו’ הרשב”א נסתפק בזה אם הדין של מקצתם רואים אלו את אלו שייך אף לדבשב”ק. (עי’ שעה”צ להמשנ”ב לסי’ נ”ה אות נ”ג). ומפשטות כל הגמ’ משמע שלדשב”ק בעינן שיהו כל העשרה בחדר אחד. והקולא לענין זימון בעשרה הוא מפני שזימון בשם אין לו דין דבשב”ק (עי’ ס’ ארץ הצבי עמ’ צ”ח).
ועי’ משנ”ב (לסי’ קצ”ה בבה”ל ד”ה שתי חבורות) שהביא שהרשב”ש חולק על הרשב”א אפילו לענין צירוף לעשרה לברהמ”ז. ועיי”ש עוד בבה”ל, דלדעת הרשב”ש והגר”א, לא מהני תנאי זה (דמקצתם רואים אלו את אלו) אפילו להצטרף לשלשה [אם אין שם שלשה בחדר אחד] אלא רק לענין שאם יש שם שלשה בחדר זה, שהמברך יכול להוציא את האחרים בברכות שלו, [דבדרך כלל קיי”ל כהירושלמי (שהובא בר”ן על הרי”ף סוף מס’ ר”ה), דאין אומרים שומע כעונה בברהמ”ז, ורק כשיש מזומן אפשר להוציא, עמש”כ בזה בס’ ארץ הצבי עמ’ ל”ה]. והסיק שמה הבה”ל שיותר מסתברא כדבריהם.
ודברי הבה”ל כאן (בסי’ קצ”ה) נראים כעומדים בסתירה להכרעת המשנ”ב (שבסי’ נ”ה) שהבאנו לעיל. ובנו של הח”ח כתב בתולדות חייו (שנדפס בג’ כרכי כל כתבי הח”ח), שהחלקים השונים של המשנ”ב נכתבו ע”י כמה ת”ח שונים ולפעמים יש סתירות בהכרעות.
והרבה פעמים כשעושים מנין בבית האבל [כשהשנים כתיקונם] והחדרים שמה לא כ”כ גדולים, ויש שמנה מתפללים בחדר אחד ושבעה בחדר השני, וסומכים על כך שרואים אלו את אלו, וע”פ פשוטו אין זה נכון. וכן כשיש עשרה אנשים בביהכנ”ס, וחמשה מהם נמצאים בעז”נ, והמחיצה המבדלת בין גברים לנשים מחוברת לקרקע ג”כ חשיבי כשני חדרים, ואינם מצטרפים לעשרה.
לענין להחשב כמקרא מגילה בעשרה, שלכתחילה מחמירים לדעת רבי אסי (ריש מס’ מגילה), יש מקום לומר שהיות ואין זה מדין דבשב”ק (שמצריכים עשרה) אלא מטעם פרסומי ניסא, והרי סוכ”ס יש שם עשרה ששומעים, י”ל דבהכי סגי. וכמו שיש דיעה (הובאה ברמ”א להל’ פורים) שנשים ג”כ מצטרפות לעשרה דפרסומי ניסא. [והשוה בה”ל לסי’ נ”ה סי”ב שהביא מפרמ”ג שיש מקום לחלק בין מגילה לדבשב”ק לענין צירוף מנודה.] ואפילו נניח כדעת הסוברים שאף למקרא טומאה ברה”ר (שתלוי בזה שיש שמה שלשים בנ”א הסמוכים זל”ז, כמבואר בגמ’ נזיר ר”פ שני נזירים) נמי אין הנשים מצטרפות [עמש”כ בס’ ארץ הצבי עמ’ צ”ז], דההלכה הקפידה ביותר על צניעות הנשים שלא יהיו בפרהסיא אלא תמיד בצנעא, אבל אם יש שם עשרה בשני חדרים השומעים י”ל דלא בעינן צירוף, ושפיר סגי בזה לפרסומי ניסא.
ומן הנכון למנוע מלעשות מנינים בשטח הפתוח שלפני הבתים או מאחוריהם כי אינו נכון להיכנס לספק ספיקא של ספק סכנה בכדי להתפלל בציבור.
Ten men who are standing on different porches cannot be joined together in order to constitute a minyan even though they can all see each other. In order to constitute a minyan for Devarim She’bekedusah (like Kaddish and Kedushah), the ten men must all be standing in the same room. (It should be noted that in smaller spaces, such as a shiva house, care should be taken to make sure that ten men are davening together in the same room. If less than ten are davening in one room and less than ten in an adjacent room, even though they can clearly see one another, this would not constitute a minyan. In order to create a minyan there must be ten participants davening in the same room.)
It should certainly be discouraged for people to make a minyan outside on the lawn even if they maintain the minimum distance recommended by the health department. One should not place himself even into a situation of a doubtful sakanah in order to daven with a minyan.