April 24, 2020 – Rav Schachter
Click here for the PDF
קרה”ת בשבת שאחר המגפה
כתוב בס’ שערי אפרים (שער ז’ ס”ט), אם בטל קריאת הסדר בשבת אחת מחמת איזה אונס, אזי לשבת הבאה קורין וכו’. וכן אם בטלו כמה שבתות אין לקרות כל מה שבטלו…רק קורין הסדר של שבת שלפניו עם סדר שבת זו לבד. ומי שרוצה לנהוג ולקרות מה שבטלו שבת של מחוברין או בטול כמה שבתות, אין מזניחין אותו וכו’. והוסיף עוד שמה (בסל”ט), שאם לא בטלו באונס, רק שלא היו שם עשרה…א”צ להשלים בשבת הבאה. ועי’ משנ”ב (קל”ה סק”ז) ובס’ אורחות חיים (ספינקא, שמה) שכל זה מוטל במח’ (מכמה שבתות, ומשני ספרים), ועי’ בתוספת מעשה רב (אות ל”ד) שהגר”א החמיר בזה. וכן עי’ בס’ פאר הדור (ח”ג עמ’ ל”ג) שהחזו”א ג”כ החמיר בזה. ומסתמא מן הנכון שבישיבות יחמירו בזה כהנהגת הגר”א והחזו”א להשלים כל הפרשיות בשבת הראשונה לאחר תום המגפה.
אכן מעיקר הדין יש מקום להקל כהמג”א (לענין יותר מב’ סדרות) וכקולת השערי אפרים (בלא הי’ שמה מנין), ובשאר בתי כנסיות בודאי יש להם על מה שיסמוכו.
אך היות שבשבת לכו”ע מותר להוסיף, כלול בדין זה, שלא רק שמותר לחלק את הסדרה ליותר מז’ עליות, אלא ג”כ שמותר לקרוא יותר פסוקים ויותר פרשיות, ואפילו לקרוא מס”ת שני, [וכבר כתבנו מזה ביום ב’ ניסן תש”פ], וממילא, אם הי’ בחור שהי’ עומד לחגוג את הבר מצוה שלו באמצע תקופת המגפה, והכין את הקריאה עבור אותה הסדרה, אם אנשי הקהילה מסכימים לזה, (ומוותרים על הטרחא דצבורא), מותר להם להוציא ב’ ספרים בשבת שלאחר תום המגפה, ולקרוא פרשת השבוע בראשון, (או אם יסכימו הקהל – ב’ הסדרות בראשון, של השבת האחרונה ושל היום, ולחבר את שתי הסדרות בקריאת רביעי, כנהוג כשקורים שתי סדרות המחוברים, וע”ע מזה להלן), ולהרשות לבחור הבר-מצוה לקרוא בשניה את הפרשה שלו (שהיוצריכים לקרוא לפני כמה שבועות), או מקצת מהפרשה שלו, ואז שפיר אפשר לולבחור הבר-מצוה לקרוא את ההפטרה שלו (דהיינו, שהיתה צריכה להיות מלפני כמה שבועות), דכשקורים מב’ ספרים, בדרך כלל קורים את ההפטרה השייכת לקריאה שמספר השני. ובכל כה”ג שקוראים מספר שני, מן הנכון לומר חצי קדיש אחר גמר ז’ קרואים שבספר הראשון, ולקרות להבחור הבר-מצוה “למפטיר”.
וכן בשאר בתי כנסיות אם יסכימו הקהל להשלים את כל הסדרות שחיסרו, ואינם רוצים לקרות את כולם בשבת א’, יש מקום לנהוג כנ”ל, להוציא שני ספרים, ולקרות בראשון ז’ קרואים בפרשת השבוע, ובשני, אחת מהפרשיות שחיסרו. וכן בשבת השניה (אחר תום המגפה), להוציא שני ספרים, ולקרות בראשון ז’ קרואים בפרשת השבוע, ואח”כ לקרות בשני עוד אחת מהפרשיות שחיסרו וכו’, עד שישלימו לקרות את כל מה שחיסרו. ובכה”ג ג”כ מן הנכון לקרות רק את ההפטרה השייכת
לקריאה שמהספר השני. ואם כן יעשו, מן הנכון לומר חצי קדיש אחר גמר ז’ הקרואים שבספר הראשון ולקרוא לעולה הבא בתורת מפטיר.
ועי’ משנ”ב סי’ תרפ”ה ס”ק ב’ שכתב שאם חיסרו לקרות א’ מד’ פרשיות א”צ להשלים.
וסתם לקרוא מס”ת את הפרשיות שחיסרו באיזה ערב, בקשר לסעודת הודיה, עי’ תשו’ משיב דבר להנצי”ב (ח”א סי’ ט”ז) שאין זה נכון. [דנראה שיש מח’ בין הבבלי והירו’ לענין ברכת התורה (שהיא דאורייתא), מתי נוהג דין זה, דמבבלי משמע שבכל יום כל יחיד מחוייב לברך ברה”ת, ומה שמברכים עוה”פ ברה”ת בשעת קרה”ת (בנוסף על מה שכבר ברכו כל העולים באותו בקר), זה כבר תקנה דרבנן, ואילו לפי הירו’ משמע דמה שכל יחיד ויחיד מברך בכ”י ברה”ת – זה רק דרבנן, וברה”ת
דאו’ היינו דוקא בקשר לקרה”ת בצבור, וממילא, אם יקראו בתורה בצבור באיזה ערב, לפי הירו’ יהי’ חיוב דאו’ לברך ברה”ת, ואילו לפי הבבלי, יהיו הברכות בבחינת ברכה לבטלה, ורק יהי’ מותר לקרוא (הפרשיות שחיסרו) בצבור תיכף לאחר קרה”ת בב’ וה’, ובלי ברכות, דמספיק (לגבי החובה דאורייתא) בברה”ת שאמרו מקודם בסמוך, אבל לקרוא שלא בסמוך תומ”י לאחר קרה”ת, תהי’ בעיא.] וכ”ה בתשובות חתנו הג”ר רפאל שפירא, וזה דלא כמנהג מקצת חסידים שהנהיגו לקרוא מס”ת בצבור בי”ב ימים ראשונים שבחודש ניסן בכל שנה פרשת הנשיאים (מפ’ נשא), וכמובן, בלי ברכה.
וגם נראה להוסיף, דלקרות בס”ת (הפרשיות שחיסרו) בצבור באיזה ערב שיהי’, לא ירויחו בזה כלום, דבסוף מס’ מגילה (לא:) נחלקו התנאים, דאליבא דר”מ, מקום שמפסיקים בשבת במנחה, שם קורים בשני, ומקום שמפסיקים בשני – שם קורים בחמישי, ומקום שמפסיקים בחמישי – שם קורים לשבת הבאה. כלומר, שתקנת חכמים היתה שיגמרו קריאת כהת”כ משך השנה (או משך ג’ שנים – כפי מנהג א”י). אך לדינא קיי”ל כר’ יהודה, דמקום שמפסיקים בשבת שחרית, שם קורים באותה שבת במנחה, ובשני, ובחמישי, ולשבת הבאה. כלומר, שתקנת חכמים היתה לגמור קריאת כהת”כ בשבתות משך השנה (או משך ג’ שנים), ואם רוצים הצבור להשלים כל הפרשיות שחיסרו, מן הנכוןלעשות כל ההשלמות בשבתות, ולא בימות החול. ובקשר למש”כ שאם יקראו בשבת הראשונה (שלאחר תום המגפה) ב’ הפרשיות, זו של השבת שעברה וזו של היום, ולחברם ברביעי, מסמתא עדיף לנהוג כמש”כ חכם עובדיה ז”ל (ביבי”א ח”ט או”ח סי’ כ”ח) לקרוא לעולה הראשון את כל הפרשה שמשבת שעברה עד שני שבפ’ היום, דלדברי השערי אפרים שהזכרנו לעיל, אין מחוייבים באמת להשלים כלל, ואם יקראו ג’ עליות שלמות בפרשה שמשבת שעברה, יוצא שלא קראנו כלום מחובת היום, ובכל פעם שמוסיפים בקריאה מפרשיות אחרות, תמיד עושים כןלאחר תום הקריאה של חובת היום. וכן המנהג בהרבה קהילות, בשמיני עצרת שלא חל בשבת, שיש ב’ גי’ בגמ’ סוף מגילה אם להתחיל מעשר תעשר או מכל הבכור, ולכן נהגו להתחיל בעולה הראשון מעשר תעשר ולקרוא עד לאחר כל הבכור, וה”נ הכא
Due to the Coronavirus crisis we have missed many weeks of Torah reading in shul. There is no requirement to make up the missed parshiyos under these circumstances, but if a shul decides that they would like to make up the missed Torah readings from the previous weeks, there is value in doing so. There are two possible approaches:
If the congregation wishes, they may read all of the missed parshiyos on the Shabbos they return to shul. After finishing the seven aliyos of that week’s laining, a second Torah should be used to read all of the missed laining in one session.
If this option is too burdensome for one Shabbos, the congregation can divide the missed parshiyos into multiple weeks. Each week after the return to shul, two Torahs can be taken out. The first Torah will be used for the seven aliyos of that week’s parshah and the second Torah will be used to read the entirety of a missed parshah in one single reading. When the “make up” parshah has been completed the Haftarah should be read from the “make up” parshah because the custom is to read the Haftarah based on the last Torah that was read from.
In the above cases, after the reading from the first Torah is complete the second Torah should be placed on the Shulchan and the Kaddish should be recited. Then the maftir aliyah should then be called up to read the “make up” parshah from the second Torah.
Additionally, if a bar mitzvah boy was unfortunately unable to read the parsha he prepared in advance, the situation can be rectified by allowing him to read the missed parshah and Haftarah on a later Shabbos. When the shul reopens, the congregation should take out two Sifrei Torah, and use the first Sefer Torah for the regular weekly parshah, and the second Sefer Torah for the missed parshah prepared by the bar mitzvah boy. Since the general practice is that the Haftarah follows that which was read in the
last Sefer Torah, he will now be able to read the Haftarah that he prepared originally. This procedure is not obligatory and therefore may only be performed with the prior permission of the congregation.